🧩 ברודקום חתמה על הסכם ארוך טווח לפיתוח שבבי בינה מלאכותית מותאמים אישית של גוגל ↗
ברודקום הבטיחה הסכם ארוך טווח עם גוגל לבניית דורות עתידיים של שבבי בינה מלאכותית מותאמים אישית ורכיבי מדף קשורים. כמו כן, היא חתמה על עסקה נפרדת המעניקה לאנתרופיק גישה לכ-3.5 ג'יגה-וואט של מחשוב בינה מלאכותית המבוסס על מעבדי גוגל - וזו לא הערה קטנה.
הנקודה החשובה יותר היא שסיליקון מותאם אישית ממשיך לצבור תאוצה ככל שחברות מחפשות משהו זול יותר, או לפחות פחות תלוי ב-Nvidia. יחידות ה-TPU של גוגל הופכות למרכזיות בקידום הענן שלה, בעוד ש-Anthropic אמרה שקצב ההכנסות של קלוד טיפס בחדות ככל שהביקוש ממשיך להאיץ. (רויטרס)
⚙️ רכישת SchedMD על ידי Nvidia מעוררת דאגה בקרב מומחי בינה מלאכותית בנוגע לגישה לתוכנה ↗
המהלך של Nvidia לרכוש את SchedMD מטריד אנשים שמסתמכים על Slurm, מנהל עומסי עבודה בקוד פתוח המסייע בהפעלת עבודות הדרכה של בינה מלאכותית ומחשבי-על גדולים. זה אולי נשמע נישתי, אבל Slurm הוא אחד מאותם צינורות שקטים בקיר - שמים לב לזה ברגע שמישהו קונה את הצנרת.
חוקרים ומומחי תשתית חוששים כי מתן שליטה לחברת שבבי הבינה המלאכותית הדומיננטית על מתזמן כה חשוב עלול להטות את התחום נגד יריבים ומפעילי מרכזי נתונים עצמאיים. Slurm משמש הרבה מעבר לצ'אטבוטים, כולל בסביבות מחשוב-על ממשלתיות, מה שגורם לשאלת ההגינות להרגיש גדולה יותר מעסקת תוכנה שגרתית. (רויטרס)
💧 משקיעים לוחצים על אמזון, מיקרוסופט וגוגל בנוגע לצריכת מים וחשמל במרכזי נתונים בארה"ב ↗
יותר מתריסר משקיעים לוחצים על חברות טכנולוגיה גדולות לגלות באופן ברור יותר כיצד מרכזי הנתונים שלהן משתמשים במים ובחשמל, לאחר שמספר פרויקטים גדולים נתקלו, על פי הדיווחים, בהתנגדות קהילתית. הלחץ עובר משפת קיימות רחבה לכיוון שאלות מקומיות נוקבות - כמה מים, איפה ומי נושא בנטל.
רויטרס מציינת כי מרכזי נתונים בצפון אמריקה השתמשו בכמעט טריליון ליטר מים, בעוד שמשקיעים טענו שהדיווח הנוכחי אינו אחיד ולעתים קרובות אינו ספציפי לאתר. אלפבית מתמודדת עם לחץ מצד בעלי המניות בנוגע ליעדי אקלים, אמזון אומרת שהיא חושפת יותר נתונים מקומיים, ומיקרוסופט אומרת שקיימות נותרה ערך ליבה - אך התלונה הבסיסית היא שהתרחבות הבינה המלאכותית מתקדמת מהר יותר משקיפות. (רויטרס)
🏛️ החזון של OpenAI לכלכלת הבינה המלאכותית: קרנות עושר ציבוריות, מיסי רובוטים ושבוע עבודה של ארבעה ימים ↗
OpenAI הציגה חזון מדיניות המשלב קרנות ציבוריות, רשתות ביטחון חזקות יותר, מיסי רובוטים ואפילו שבוע עבודה קצר יותר. הוא נקרא גם שאפתני וגם פרגמטי בקפידה - מניפסט של חברה גדולה שמנסה לא להישמע ככזה.
TechCrunch מתארת זאת כ-OpenAI, ומסבירה כיצד לדעתה ניתן לארגן מחדש עושר ועבודה בכלכלה כבדה בבינה מלאכותית, על רקע חרדה גוברת מפני פיטורים, ריכוז כוח ובניית מרכזי נתונים ענקיים. אז כן, מדובר בשיחות על מדיניות - אבל גם בניהול מוניטין, או משהו קרוב לכך. (TechCrunch)
🎙️ גוגל השיקה אפליקציית הכתבה חינמית ולא מקוונת מבוססת בינה מלאכותית שתלטש אוטומטית את הדיבור שלכם. ↗
גוגל השיקה בשקט את AI Edge Eloquent, אפליקציית הכתבה שעובדת במצב לא מקוון, לא עולה כסף, ומגיעה ללא מגבלות שימוש. היא מתמללת דיבור חי, ואז מנקה אותו על ידי הסרת מילות מילוי ותיקונים עצמיים - מה שנחשב מועיל או מעט מטריד, תלוי במצב הרוח.
כרגע זה זמין ב-iOS, כאשר אנדרואיד ו-macOS מתוכננים בהמשך. החלק המעניין הוא לא רק האפליקציה עצמה, אלא הסיגנל: גוגל דוחפת יותר תכונות בינה מלאכותית ישירות למכשירים, שבהן פרטיות, השהייה ועלות מתחילות להיות חשובות הרבה יותר. (The Verge)
🛰️ חברת Xoople הספרדית גייסה 130 מיליון דולר בסדרה B למיפוי כדור הארץ עבור בינה מלאכותית ↗
Xoople גייסה 130 מיליון דולר כדי לבנות נתוני תצפית כדור הארץ באיכות גבוהה יותר עבור מערכות בינה מלאכותית, והציגה את עצמה כמקור ל"אמת קרקעית" לשימוש ארגוני. החברה בונה מערך לוויינים ואומרת שהחיישנים שלה אמורים לספק נתונים טובים בהרבה ממערכות ניטור קיימות - טענה נועזת, ברורה, אבל זו הכוונה.
הסטארט-אפ גם הכריז על שותפות עם L3Harris לבניית חיישנים לחלליות שלו, ואמר שהוא רוצה להטמיע את הנתונים שלו ישירות בפלטפורמות ארגוניות. הרעיון הרחב יותר הוא להפוך למשהו כמו מערכת תיעוד כדור הארץ עבור מודלים של בינה מלאכותית המשמשים בלוגיסטיקה, חקלאות, תשתיות וניטור אסונות. קצת גרנדיוזי, אולי - אבל לא קטן. (TechCrunch)
שאלות נפוצות
מדוע העסקה ארוכת הטווח של ברודקום עם גוגל עבור שבבי בינה מלאכותית מותאמים אישית היא עניין גדול?
זה חשוב כי זה מראה עד כמה חברות טכנולוגיה גדולות משקיעות ברצינות בחומרת הבינה המלאכותית שלהן. גוגל לא רק רוכשת קיבולת גנרית; היא מפתחת דורות עתידיים של שבבים ומערכות מתלים קשורות עם ברודקום. זה יכול לחדד את בקרת העלויות, לשפר את תכנון האספקה ולכוונן את הביצועים. זה גם מחזק את הטיעון של גוגל להשתמש במעבדים שלה כחלק מרכזי באסטרטגיית הבינה המלאכותית בענן שלה.
האם שבבי בינה מלאכותית מותאמים אישית הופכים לחלופה אמיתית ל-Nvidia?
הם הופכים משמעותיים יותר, במיוחד עבור חברות המחפשות עלויות נמוכות יותר או פחות תלות בספק יחיד. בסיכום זה, יחידות ה-TPU של גוגל נראות מרכזיות יותר ויותר בתשתית הבינה המלאכותית שלה ובמעמדה בענן. זה לא הופך את Nvidia ללא רלוונטית. זה מצביע על כך שהשוק מתרחב, כאשר סיליקון מותאם אישית צובר תאוצה במקומות בהם חברות רוצות שליטה הדוקה יותר על ביצועים וכלכלה.
מדוע מומחי בינה מלאכותית מודאגים מכך ש-Nvidia רוכשת את SchedMD?
החשש אינו מוגבל לחברת תוכנה אחת. SchedMD קשורה ל-Slurm, מנהל עומסי עבודה בקוד פתוח המשמש לתזמון עבודות הדרכה בתחום הבינה המלאכותית ומחשבי-על גדולים. מכיוון של-Nvidia כבר יש כל כך הרבה כוח בשבבי בינה מלאכותית, חוקרים מסוימים חוששים שבעלות על שכבת תוכנה חשובה עלולה ליצור יתרונות לא הוגנים. הבעיה היא, ביסודה, ניטרליות בתשתית משותפת.
כיצד שליטה ב-Slurm יכולה להשפיע על חוקרים ומרכזי נתונים עצמאיים?
מתזמן כמו Slurm תופס מקום קריטי משום שהוא מסייע לקבוע כיצד עומסי עבודה מנוהלים על פני משאבי מחשוב. אם חברת שבבים דומיננטית שולטת בשכבה זו, מתחרים ומפעילים עצמאיים עשויים לדאוג לגבי גישה, סדרי עדיפויות או תאימות עתידית. המאמר אינו טוען לניצול לרעה ספציפי. הוא מראה מדוע אנשים רואים בכך דאגה רחבה יותר של הוגנות, במיוחד בסביבות מחקר ומחשוב ממשלתיות.
מדוע משקיעים דוחפים לשקיפות רבה יותר בנוגע לשימוש במים ובחשמל של מרכזי נתונים של בינה מלאכותית?
נראה כי משקיעים רוצים יותר מהבטחות קיימות רחבות. הם מבקשים גילוי נאות מקומי וספציפיים לאתר, משום שהתנגדות הקהילה מתמקדת לעתים קרובות בשאלות מעשיות כמו צריכת מים, ביקוש לחשמל ומי נושא בנטל. המאמר מציע שתשתיות בינה מלאכותית מתרחבות מהר יותר מתקני הדיווח. פער זה מקשה על בעלי מניות וקהילות לשפוט את הפשרות הסביבתיות בדיוק כלשהו.
מה מציעה OpenAI לכלכלת הבינה המלאכותית?
חזון המדיניות של OpenAI כולל רעיונות כגון קרנות עושר ציבוריות, רשתות ביטחון חזקות יותר, מיסי רובוטים ואפילו שבוע עבודה של ארבעה ימים. הקו המקשר הוא כיצד לפזר את הרווחים מבינה מלאכותית באופן רחב יותר אם אוטומציה תעצב מחדש מקומות עבודה ועושר. המאמר מציג זאת גם כחשיבה על מדיניות וגם כניהול תדמית. במילים אחרות, מדובר בכלכלה, אבל גם באופן שבו OpenAI רוצה להיתפס.
מה אומרת אפליקציית ההכתבה הלא מקוונת של גוגל על כיוון הבינה המלאכותית במכשיר?
זה מצביע על כך שגוגל רואה ערך גובר בהטמעת בינה מלאכותית ישירות במכשירים במקום לנתב הכל דרך הענן. האפליקציה פועלת במצב לא מקוון, אין לה מגבלות שימוש, ומנקה אוטומטית טקסט מדובר על ידי הסרת מילות מילוי ותיקונים עצמיים. שילוב זה מצביע על התמקדות בפרטיות, השהייה נמוכה יותר ועלויות הגשה נמוכות יותר. זה גם מראה כיצד כלי בינה מלאכותית צרכנית הופכים לשזורים עמוק יותר בתהליכי עבודה יומיומיים.
מדוע המימון של Xoople חשוב עבור מודלים של בינה מלאכותית המסתמכים על נתונים מהעולם הפיזי?
Xoople מהמרת שנתוני תצפית טובים יותר על כדור הארץ יכולים להפוך לקלט מרכזי עבור מערכות בינה מלאכותית ארגוניות. המטרה שלה אינה רק לוויינים לתמונות, אלא "אמת קרקעית" באיכות גבוהה יותר לשימושים כמו לוגיסטיקה, חקלאות, תשתיות וניטור אסונות. זה חשוב מכיוון שמערכות בינה מלאכותית רבות בייצור תלויות בנתונים אמינים מהעולם הפיזי. קלטים טובים יותר יכולים להיות חשובים לא פחות ממודלים טובים יותר.